– שער א – פרפרים2023 דו"ח מצב הטבע 111 הייחודיים)74%( ממיני הפרפרים20 , ורעייה לא מבוקרת מכלל המינים המאוימים39% לחרמון מאוימים, והם מהווים . יש לציין שבתהליך הערכת איום של כל מין, קיומן 3 בישראל אוכלוסיות מעבר לגבול מוביל להורדה של דרגת איום- של תת בשל אפשרות של הגירת פרטים אל)rescue effect( אחת השטח – תהליך שהופעל בהערכת רוב מיני הפרפרים בחרמון. איומים שינוי האקלים משפיע על פרפרים באופנים שונים, ובהם שינויים באזורי תפוצה בשל עלייה בקווי הרוחב ועלייה בהרים בעקבות אקלים מתאים או שינוי תפוצה של מיני צמחים פונדקאים ושינויים פנולוגיים, התנהגותיים ופיזיולוגיים 2021 . נוסף על כך, במחקר משנת 16 בשלבי הזחל, הגולם והבוגר מינים שנמצאו במסלולי הניטור עד שנת73 נמצא כי מתוך ישראל היא גבול תפוצה)49%( ממיני הפרפרים36 , עבור2019 . לפיכך, מגמת ההתחממות וההתייבשות צפויה 15 דרומי עולמי לדחוק חלק מהמינים צפונית לגבולות ישראל – כלומר, לגרום להכחדה מקומית. מלבד שינוי האקלים, ישנם גורמי איום משמעותיים נוספים המעצימים את סכנת ההכחדה. אובדן בתי גידול עשוי להיגרם מנזק ישיר שנובע מהתמרת השטח לבינוי או לפיתוח חקלאי אוכלוסייה, או באופן עקיף בשל ירידה- באתר שקיימת בו תת ביכולת השטח לתמוך במינים. התמרה ואובדן של בתי גידול האוכלוסיות הקיימות- משפיעים באופן שלילי גם על תת באזורים טבעיים סמוכים בגלל זליגות של השפעות שליליות .)אפקט שוליים( מתוך השטח הפגוע זיהומים מסוגים שונים שמקורם בעיור, בתעשייה ובחקלאות, ובייחוד קוטלי חרקים ועשבים משטחים חקלאיים הם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בעולם בפגיעה בחרקים, ועל כן . הרעלים האלה מזהמים שטחים עצומים, הרבה 19-17 בפרפרים מעבר לשטחי ההדברה, ונמצאים בקרקע, במים, בצמחים . 23-20 ובגופם של חרקים, דגים, עופות ובעלי חיים רבים אחרים לצד רעלים קוטלי חרקים, גם קוטלי עשבים פוגעים בפרפרים דרך פגיעה בצמחים פונדקאים. קוטלי חרקים ועשבים משמשים תדיר בחקלאות, והיחס בין משקל חומרי ההדברה בשימוש למשקל התפוקה הצמחית בישראל הוא הגבוה חומרי113 . ביותר בהשוואה למדינות אירופה, עד פי עשרה הדברה פעילים שמאושרים לשימוש בישראל אינם מאושרים . 24 באירופה פעילות חקלאית נוספת בעלת השפעה על המערכת הקשה( האקולוגית ומגוון המינים היא רעייה. לרעיית יתר מצב תרדמה, שפעילות הגוף מואטת בו מאוד, ונועד לעזור לבעל החיים לשרוד תנאי סביבה קשים, כגון חורף.- דיאפאוזה* ישנה השפעה משמעותית על הקרקע, הצומח והחי.) לכימות למאפייני הרעייה השונים – סוג בעלי החיים: בקר, עיזים או כבשים, לחץ הרעייה ועונת הרעייה – השפעות שונות, כמו גם למאפייני הקרקע, הצומח והאקלים. לחץ רעייה גבוה עשוי לגרום לפגיעה ישירה בצמחים פונדקאים דרך אכילה ורמיסה, ובאופן עקיף עשוי לגרום לשינוי הרכב הצומח בשל הידוק הקרקע, העלאת רמות החנקן בקרקע מגללי חיות . רעייה 25 המשק או הימנעות מאכילת צמחים ממינים מסוימים אינטנסיבית לאורך שנים של מיני צמחים מועדפים והימנעות ממינים אחרים גורמת לדילול דרמטי של מינים עשבוניים מסוימים, ועלולה לגרום להשתלטות צומח מעוצה או עמיד לרעייה. שרפות, שתדירותן, עוצמתן והיקפן נמצאים במגמת התעצמות , מהוות איום ישיר ועקיף לפרפרים. הן 26 בעולם ובישראל פוגעות בצמחים הפונדקאים ומשנות את הרכב חברת הצומח באופן זמני. במקרה של תדירות שרפות גבוהה השינוי נעשה . 27 קבוע למחזורי האור והחושך השפעה רחבת היקף על פרפרים. שעונים ביולוגיים מופעלי אור, יומיים ועונתיים, מכתיבים . 28 מועדי בקיעה, התגלמות, הגחה, תזונה, רבייה ונדידה )קרוביהם של פרפרי היום( זיהום אור נמצא כפוגע בעשים בדרכים שונות: הפרעה לאכילה, משיכה של עשים לתאורה )וכך גורם לקיטוע בין אוכלוסיות( מלאכותית, הפרעה לתנועה . זיהום אור עשוי לשבש את הפנולוגיה *29 והפרעה לדיאפאוזה והפיזיולוגיה של צמחים פונדקאים, ועשוי לגרום לשיבוש . 30 בסנכרון בין שלבי זחלים ובוגרים ובין הפונדקאים שלהם ישראל היא אחת המדינות המוארות בעולם בהתחשב . 31 בשטחה השנים האחרונות שונים זה100- שני מיני הפרפרים שנכחדו ב מזה באזורי התפוצה שלהם, במאפייני בית הגידול ובגורמי האיום: דרומי המרואה נכחד עם התדלדלות אוכלוסיית Maerua ( עלים- הפונדקאי היחיד שלו – מרואה עבת רבב נכחד בחרמון- בסביבות עין גדי, ושעיר אל)crassifolia מסיבות לא ידועות. הגורמים שדוחקים מין להכחדה שונים, ולעיתים אינם ברורים, אך ריבוי איומים המשנים את תנאי הסביבה מוביל לשינויים בהתנהגות, בפיזיולוגיה, בפנולוגיה ובתפוצה ולבסוף לדעיכת האוכלוסייה. עושר מיני הפרפרים הממוצע לביקור במסלול ניטור בישראל . עם זאת, אף אחד ממיני18.2%- שנות הניטור ב13- דעך ב הפרפרים לא נכחד בפרק זמן זה. המשמעות של ירידה